טבע האדם, אינו אוהב לחשוב על סיטואציות לא נעימות למיניהן, כגון: “מה יקרה לי, חס ושלום, אם ”.

יחד עם זאת, מרבית האנשים מתכוננים במידה לא מבוטלת ליום שחור. לדוגמה: קונים בית כדי להבטיח לעצמם ולמשפחתם קורת גג, רוכשים פוליסות ביטוח, פותחים תכניות חסכון לטווח ארוך, דואגים לפנסיה, לעתיד של הילדים, ועוד.

ברם, האם הקדשתם מספיק זמן ומחשבה לשאלה – מה יקרה אם בשלב כל שהוא במערכת היחסים הזוגית שלכם יחס ושלום תיגמר?? איך יחולק הרכוש אותו צברתם במהלך שנים רבות? או לפני תחילת הקשר? או רכוש שהתקבל לטובת צד במהלך השנים בירושה? ומה יעלה בגורל כספים ו/או נכסים אותם קיבלתם במתנה מהוריכם? ואם יש לכם עסק, מה יהיה לגביו? 

האמת, רוב הזוגות לא אוהבים להתעסק בנושא של הסכם ממון. קל וחומר, במהלך התקופה הרומנטית וההתרגשות המציפה אתכם לקראת החתונה, או בשלבים מוקדמים יחסית של הקשר הזוגי, וגם במהלכו. עם זאת, בהרבה מאוד מקרים – פשוט אין לנו ברירות.

הבחירה לא לערוך הסכם ממון, עשויה להתברר כלא אחראית. היא עשויה במקרה של פירוד לגבות מכם מחיר כספי יקר, כמו גם בזבוז זמן, צער, ותסכול. עריכת הסכם ממון זה חשוב לאין שיעור. ואף הכרחי. הדבר היחיד אשר יכול למנוע מלחמות מיותרות ועגמת נפש בנושא הרכושי במקרה של פרידה.

אז מזה למעשה הסכם ממון? ומהו תפקידו?

הסכם ממון יכול להסדיר את אופן ההתנהלות הכלכלית במהלך הנישואין ואת חלוקת הרכוש בשעת פרידה.
מטרת ההסכם הינה לקבוע את ההסדר הרכושי שיתקיים בשעת פרידה וניתן כמובן להתנות על ההסדר הקבוע בחוק.
כלומר, אם בני זוג חתמו על הסכם ממון, הרי שהוראות ההסכם גוברות על הוראות חוק יחסי ממון והצדדים יכולים לבנות מערכת עקרונות בכל הנוגע ליחסיהם הרכושיים והכספיים והכל עפ"י אומד דעתם.

הסכם ממון הוא חוזה בין בני זוג, המבקשים לעגן בצורה מסודרת, את הפן הכספי ביחסיהם בשעת פרידה. החוזה קובע את אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרה של פרידה ומביא לוודאות משפטית, אשר תורמת לחיי זוגיות מאושרים, ללא חששות מאינטרסים כלכליים.

משא ומתן

משנתקבלה החלטה לחתום על הסכם ממון, בני הזוג מנהלים סוג של משא ומתן ביניהם על תנאי ההסכם. בשלב זה נדרשת רגישות רבה מצד הצדדים, ומומלץ להיעזר בעו"ד משפחה בעל הכשרה וניסיון בניהול מו"מ מורכבים, על מנת שלא ליצור תסכולים וריבים אשר יפגעו בזוגיות.

יש לזכור לאורך כל הדרך כי המטרה של הסכם ממון, היא לחזק את הקשר ולבסס אותו ככזה התלוי רק באהבה של בני הזוג זה לזו ולא באינטרס כלכלי. כאשר בני הזוג זוכרים זאת, הם מנהלים דיאלוג סובלני יותר שבסופו, נחתם הסכם ממון לשביעות רצון שני הצדדים

הסכם הנערך על פי חוק יחסי ממון. באמצעותו מסדירים בני זוג את ענייני הרכוש ועניינים משפטיים נוספים ביניהם. ההסכם מבטיח כי במקרה של פרידה או גירושין לא יתעוררו “הפתעות” בנוגע לסוגיות המשפטיות השונות ותקוים כוונתם של בני הזוג, כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם.

כאשר בני זוג מחליטים להינשא הם עושים זאת בשיא האושר והאהבה, מתוך אמון הדדי מלא. אם מישהו ישאל אותם לגבי הסכם ממון קרוב לוודאי שהם יצחקו. הצחוק הזה, בעוד אי אילו שנים, עשוי להפוך לבכי. כאשר חושבים על הסכם ממון, ההתנגדות לרעיון נובעת בראש ובראשונה מהאמונה "שלנו זה לא יקרה". כולם מכירים את הסטטיסטיקה לפיה שליש עד רבע מהזוגות עומדים להתגרש, ובכל זאת – אף זוג שנכנס לחופה לא מאמין שזה יכול לקרות לו. לכך יש להוסיף את התחושה הנפוצה לפיה הסכם ממון זה רעיון לעשירים כי "לנו אין בכלל ממון להסכים עליו". ולבסוף, קיימת הנטייה האנושית והטבעית, לא לעסוק בדברים מטרידים ומשעממים שגורמים לנו לחשוב על נושאים לא נעימים.

ברור שכל ההתנגדויות הללו שגויות מעיקרן. ממש כפי שרובנו דואגים לביטוחים שונים למקרי אסון או צרה – כך כדאי להיערך לתרחיש של גירושים בעזרת הסכמי ממון. למעשה, התרחיש של גירושים סביר יותר, סטטיסטית, ביחס למצבים מסוימים שמכסים הביטוחים השונים. בנוסף, דווקא אנשים שהאמצעים שלהם מוגבלים, ראוי ויהיו מוגנים באמצעות הסכם ממון. מרבית הסכסוכים סביב גירושים הם כספיים, ונובעים מכך, שהיריעה קצרה מדי ושני הצדדים חוששים מאובדן היכולת לשרוד כלכלית. מכל הסיבות הללו, ועוד רבות נוספות, כדאי לכל זוג שעומד לפני נישואין – וגם לזוגות נשואים וותיקים – לערוך הסכם מסודר וחוקי.

שאלה אפשרית נוספת שעולה לדיון סביב הסכמי ממון היא השאלה – "למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?". הזוג הצעיר והמאוהב אולי יתחיל להיכנס למתחים ולכעסים, שבהחלט מקדימים את זמנם, לגבי תרחיש שאולי לא יתממש לעולם. התשובה היא פשוטה: הסיכוי להגיע להסכם הוגן וצודק היום, כאשר הזוג אוהב וביחסים מעולים, גדול הרבה יותר. הגירושים, אם חלילה יגיעו, יביאו עמם מספיק מתחים גם בלי סכסוכים על ממון ומשמורת. ההסכם הזה ישמש לכם מעין 'תעודת ביטוח' בכל מצב של מתח זוגי, ויכול לנטרל הרבה ריבים וחששות עכשיו ובהמשך הדרך. כדי לנטרל את המתחים סביב הדיונים על ההסכם, חשוב במיוחד להיעזר בעורך דין המתעסק בתחום, מוסמך, רגיש ומנוסה שיידע לנווט את בני הזוג להסכם בלי ריבים מיותרים.

מה יהיה בהסכם הממון שלנו?

בני זוג החיים יחדיו ומקיימים משק בית משותף, צוברים באופן טבעי במהלך חיי הנישואין רכוש .

רכוש שנצבר ע"י בני הזוג, יכול לבוא לידי ביטוי בדירת מגורים, דירות להשקעה, רכבים, תכשיטים, קרנות נאמנות, פנסיות, חסכונות כספיים ועוד.

כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, עולה השאלה: כיצד יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג, האם תיערך חלוקת רכוש שווה? מה הדין במקרה שבו קיים רכוש שלא היה שייך לבני הזוג אלא התקבל אצל אחד מבני הזוג לפני הנישואין או הזוגיות? שאלות אלו עולות לא פעם ולרובן יש תשובה מאוד ברורה, בחוק המסדיר את משטר הרכוש המשותף בין בני זוג. חוק זה נקרא חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.

חוק יחסי ממון קובע, כי ברירת המחדל החוקית לגבי אופן חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג, היא כי החלוקה של הרכוש המשותף תיערך באופן שווה. ברירת מחדל זו, נקראת בחוק יחסי ממון "הסדר איזון המשאבים". דהיינו, במסגרת הסדר איזון המשאבים, נוטלים את כלל הרכוש המשותף של בני הזוג ועורכים חלוקה שווה, עפ"י שווי הרכוש או חלוקה שווה ב"עין" ומחלקים את הרכוש המשותף של בני הזוג בין בני הזוג. זו, אפוא, ברירת המחדל הקבועה בחוק יחסי ממון. בהמשך, נסביר כיצד ניתן לחרוג מברירת המחדל הזו.

עוד נושא שקשור להסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, הוא סוגיית ה"רכוש" עצמו. כלומר, איזה סוג של רכוש לוקחים בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים?

חוק יחסי ממון משיב על השאלה הזו, בקבעו כי במסגרת הסדר איזון המשאבים, לוקחים בחשבון את "כלל נכסי בני הזוג", "לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות". כלומר, אם נפרש את המונח "כלל נכסי בני הזוג", נוכל לומר כי במסגרת גירושין או פרידה, כאשר בני הזוג מבקשים לערוך חלוקת רכוש ביניהם, הרי שהרכוש יכלול לדוגמא: דירות מגורים, דירות מגורים להשקעה, תכשיטים, רכבים, חסכונות בבנק, גם כספי הפנסיה שכל אחד מבני הזוג חסך בעצמו, קופות גמל, קניין רוחני, קרנות השתלמות, פיצויים המשולמים לאחד מבני הזוג בתור פיצויי פרישה, כספים המתקבלים מעסק משותף, שווי של מוניטין עסקי ועוד סוגי רכוש רבים.

איזה רכוש לא נכלל בחלוקה השווה בין בני זוג? חוק יחסי ממון קובע, כי רכוש מסוים ומוגדר לא ייכלל במסגרת הסדר איזון המשאבים. אותו רכוש בא לידי ביטוי בקצבאות זקנה שמשולמות לבני הזוג וקצבאות נכות או גמלה כתוצאה מתאונה שמשולמות לאחד מבני הזוג. כמו כן, רכוש אשר התקבל אצל אחד מבני הזוג לפני הנישואין או בירושה, לא ייכלל גם הוא במסגרת הסדר איזון המשאבים.